פסק-דין בתיק ת"א 53146-08

מבוא

1.      התובע, הינו הבעלים של עגלה עם נתמך (להלן: "הנגרר"), הגיש תביעה זו בגין הנזקים הישירים והעקיפים אשר נגרמו לו כתוצאה מגניבת הנגרר, אשר הושכר לנתבע 2, שהשכירו בשכירות משנה לנתבעת 3 לצורך פרויקט שיווקי של קידום מוצר עבור נתבעת 4, בחצריה אוחסן הנגרר טרם גניבתו.  

2.       תביעת התובע הוגשה כנגד מספר נתבעים, מכוח עילות שונות:     

הנתבעת 1, הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (להלן: "נתבעת 1"/"הכשרת היישוב")  ביטחה במועדים הרלוונטיים לגניבה את הנגרר בפוליסה לביטוח רכב מסחרי לנגרר להובלה, והתביעה נגדה הינה בעילה חוזית מכוח פוליסת הביטוח.           

הנתבע 2, מועין עמאש (להלן: "נתבע 2"/"מועין"), שכר מהתובע את הנגרר במועדים הרלוונטיים לגניבה, בהתאם לחוזה שנערך בינו לבין התובע והתביעה כנגדו הוגשה בעילה לפי חוק השומרים, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק השומרים").    

הנתבעת 3, טרגט מרקט (להלן: "נתבעת 3"/"טרגט מרקט"), חברה העוסקת בתחום הפרסום, שכרה ממועין את הנגרר במועדים הרלוונטיים לגניבה, לצורך פרויקט שיווקי שהפיקה לנתבעת 4, והתביעה כנגדה הוגשה בעילה לפי חוק השומרים, בטענה שהייתה המחזיקה בנגרר לשימוש מסחרי.        

הנתבעת 4, חוגלה-קימברלי שיווק בע"מ (להלן: "נתבעת 4"/"חוגלה") התקשרה עם טרגט מרקט לצורך ביצוע פרויקט שיווקי, במסגרתו בוצע פרסום באירועים המוניים עם מכולת פרסום (להלן: ה"פאודר-רום") שמוקמה על גבי הנגרר ובין אירוע לאירוע הוחזקו הפאודר רום והנגרר בחצריה והתביעה כנגדה הוגשה בעילה לפי חוק השומרים.        

יצוין כי בסיכומיו העלה התובע לראשונה טענות כנגד נתבעים 2-4 המבוססות על חוק חוזה קבלנות, אולם מאחר וטענות אלה לא נטענו לאורך ההליך, הרי שמדובר בהרחבת חזית ואינני נדרשת לטענותיו של התובע בעניין זה.

הכשרת היישוב שלחה הודעת צד ג' כנגד מועין, טרגט מרקט וחוגלה. לטענתה בהודעה לצד שלישי, גניבת הנגרר ארעה מחמת רשלנותם ומחדליהם של הצדדים השלישיים, שלא דאגו לסגירת הנגרר ונעילתו, ולא פעלו כפי שמצופה משוכר סביר של רכב לפעול.

חוגלה מצידה שלחה אף היא הודעת צד ג' כנגד טרגט מרקט. לטענתה, במסגרת הסכומים ששלמה לטרגט נכלל גם תשלום בגין ביטוח הפאודר-רום לרבות הנגרר, גם למקרה של גניבה, וכי טרגט הציגה בפניה מיצג לפיו עניין הביטוח המכסה את הנגרר מפני גניבה, הוסדר. עילת ההודעה לצד שלישי מבוססת על הפרת התחייבות לביטוח, מיצג שווא ורשלנות.

3.      כאמור, התובע הינו הבעלים של הנגרר, מספר רישוי 9263015.      

4.      ביום 23.2.05 נחתם בין התובע למועין "הסכם דברים להשכרת נתמך" (להלן: "ההסכם הראשון") במסגרתו הוסכם כי התובע ישכיר למועין את הנגרר החל מיום 23.2.05 ועד  "לתאריך אשר ירצה השוכר", בהודעה של חודש מראש, בעלות חודשית של 1,800 ש"ח בתוספת מע"מ.       

5.      ביום 21.4.05 נחתם בין התובע למועין הסכם נוסף (להלן: "ההסכם השני") במסגרתו הוסכם כי התובע ישכיר למועין את הנגרר למשך 8 חודשים כנגד תשלום חודשי של 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ.